10 שנים

מחר, הראשון ליוני,
יוני זה החודש שעברתי מהקריות למרכז, לפני 10 שנים.
זה נכון מה שאומרים, הזמן באמת עובר מהר יותר כשנהנים.
איך מסכמים 10 שנים בכלל? על מה מסתכלים קודם. אני כותבת את הפוסט הזה ומיליון חוויות, אנשים וזכרונות רצים לי בראש.
ההחלטה לעבור היתה החלטה של רגע, תוך שבוע מרגע ההחלטה כבר לא הייתי בקריות. רציתי שינוי ותכלס גם נגמרו כל הבחורים השווים בקריות אז עברתי, בלי לחשוב יותר מידי ומה שיהיה יהיה, תמיד אפשר לחזור.
החלטות טובות יש להם קטע כזה, כשמחליטים אותם כל הדלתות נפתחות והכל זורם בטוב.
בשבועות הראשונים הסתובבתי לי פה בין חברים עם תיק ענק על הגב, בלי בית של ממש. הדירה בקריות נשארה למקרה שזה יתגלה כעוד סתם רעיון. את המעבר הסופי עשיתי בעיצומה של מלחמת לבנון השניה, כל הקריות היו באזעקות ואני כבר הייתי בבועה.
10 שנים -9 דירות (רובן לא בדיוק דירות, יותר קופסאות קטנות). 4 מקומות עבודה רציניים (841 לא ממש).
10 שנים – מלא אנשים טובים הכרתי בדרך, חלקם עד היום חברים שלי, חלקם כבר לא אבל לכל אחד מאלו שביקרו בעשר השנים האלה יש פינה של אהבה בלב שלי.
10 שנים – 5 פעמים נשבר לי הלב, האחרונה בדיוק לפני שנה.
בשנים הראשונות כשהיו שואלים אותי תמיד הייתי אומרת שהקריות זה הבית.
בשנים האחרונות, הקריות זה המשפחה, הבית כבר מזמן פה.
מידי פעם עוד אומרים לי תחזרי לקריות. פעמיים ב – 10 שנים חשבתי על זה ברצינות.
לפעמים אני חושבת מה היה אם הייתי נשארת בקריות, בטח כבר הייתי גרושה + 3.
כל כך הרבה עבר מאותו רגע שעליתי על הרכבת עם תיק ענק ולא הסתכלתי אחורה רק קדימה. 10 שנים מאותה תמונה שצולמה בטיילת תל אביב (כן כבר אז הסתובבתי כל הזמן עם מצלמה).
10 שנים, אחת אני שמשתנה כמעט כל הזמן, צומחת לי בקצב שלי, עושה מה שבא לי מתי שבא לי עם מי שבא לי ואיך שבא לי.
חופשיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s