חיסון

אתמול לקחתי את ג'יפסי לוטרינר לעשות חיסון, הוטרינר שמלווה אותנו מהיום הראשון שאימצתי אותה למרות שניפגשנו כמה פעמים בעבר לא ממש יצא לנו לדבר הרבה, עד אתמול.

התפלאתי מאוד שהוא זוכר את יום האימוץ של ג'יפסי, ושאלתי אותו אם הוא מאמין שזה ככה טוב הוא לעומת זאת אמר שבאותו יום היה לי אור בעיניים והיה לו שברור שג'יפסי הולכת למקום של אהבה.
סיפרתי לו שג'יפסי שלי אוהבת אנשים יותר מכלבים, שהיא ממש מבינה מה אני מדברת איתה, שהיא החברה הכי טובה שלי.
הוא סיפר לי שכלבים זו החיה הכי חכמה שיש, הוא סיפר לי על מה כלבים עוברים לפני שהם זוכים לאימוץ וקצת על מה שג'יפסי שלי עברה לפני שהיא הגיעה אליי והסביר לי בדיוק למה ג'יפסי שלי היא בדיוק כמו שהיא.
האימוץ הזה נועד להיות אמרתי לו, זה משהו שאי אפשר להסביר.
והוא אמר במילים שלו:  מלי, זה נורא פשוט היא הכניסה לך לחיים בדיוק את מה שהכי היית צריכה ורצית.
אהבה, אמרתי לו. פשוט אהבה.
אנשים חושבים שהם הולכים ומאמצים ומצילים את הכלב הם לא מבינים הרבה פעמים שזה בדיוק ההיפך, ג'יפסי שלי עשתה אותי שמחה יותר, סבלנית יותר, רגישה יותר, טובה יותר.
לאימוץ של ג'יפסי לא התכוננתי, רציתי המון זמן, פחדתי המון זמן ואז יום אחד בהחלטה ספונטנית של רגע נסיעה קצרה ומבט אחד, התאהבת, הפחד וחוסר הבטחון נעלם.
ואני חושבת שאולי זה בדיוק מה שחסר לי בחיים כרגע, קצת יותר ספונטניות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s