לב

כל פעם שאנשים רואים אותי עם ג'יפסי שלי וכמה אני אוהבת אותה הם שואלים אותי, איך יהיה לך מקום בלב ובחיים לזוגיות, לילדים, נראה שהלב שלך מלא באהבה שלך לג'יפסי.

האמת קצת הצליחו לערער אותי, אולי באמת אין לי מקום בלב לעוד אהבה, אולי באמת ג'יפסי הגיעה, הכניסה לי אהבה, שמחת חיים ועוד מלא דברים כי זה מה שכלבים עושים, המפלצות הקטנות האלה שרק נראות תמימות.

ואז קראתי את הספר של רן אפלברג השבוע. רן, שהוא בין היחידים שאני באמת מחכה לסיפורים שלהם כל שבוע ומצליחה לעקוב אחריו בפייסבוק כבר שנים, מאז אותו מאמר שהוא כתב אי שם ב 2013  "בואי נצא ללא דייט" ובספר החדש הזה שכשמו כן הוא מחבק לי את הלב, יש סיפור על לב שמתרחב כי הלב גמיש, וחייכתי ממש ושמחתי ממש כי פתאום הבנתי שאין פחד, יש לב, גדול, חי, מחכה וחשבתי על המשפחה שלי והחברים שלי וכל האנשים שאני אוהבת ואיך יש לי מקום בלב לכולם ואיך לפעמים אני לוקחת את זה כמובן מאליו את היכולת שלי לאהוב ככה.

וחשבתי על היצירה שלי שהיא כל כך רחבה ואני אוהבת גם אותה.

וחשבתי על כל השנים שבחרתי לאהוב אנשים שרק פצעו לי את הלב ועשו לי רע, כי ככה זה כשאוהבים, קודם אוהבים אחר כך מתמודדים עם הפצעים, וכל פצע בסופו נרפא כי ככה זה עם לב מרגיש, הוא כואב והוא מרפא.

וחשבתי על זה שיש לי עוד מלא מקום להכניס עוד מלא אהבות חדשות וחייכתי, לב גמיש, לב מרגיש, לב חי.

כיף

 

קישור לרכישת הספר של רן:  לחץ כאן

קישור למאמר שהתחיל הכל, בואי נצא ללא דייט לחץ כאן

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s