חופרת

עם ג'יפסי שלי אני כל הזמן מדברת, ממתי שהיא הגיעה אני חופרת לה, מספרת לה איך עבר עליי היום, מספרת לה הכל. היא הפכה להיות החברה הכי טובה שלי, היא מחבקת אותי כשעצוב והיא שמחה איתי כששמח.

אומרים שכלבים מקבלים את האופי של הבעלים שלה ולי יש כלבה לא פייראית, שמחה, כזו שאוהבת את כולם, לפעמים נודניקית, מפונקת ומתפנקת.

בשבועות האחרונים התחלתי להגיד לג'יפסי כמה אני אוהבת אותה, כמה היא מתנה ואור גדול. כל הזמן ! אני אומרת לה "אני אוהבת אותך", "את הכי מהממת", "איזה כיף שיש אותך", "את אור".

עכשיו מה הקטע? הקטע שהוא שכלבים לא מבינים מילים, אבל אני כן והשבוע הבנתי שכשאני מדברת לג'יפסי במילים אני בעצם מדברת לעצמי ואלו המילים שאני אומרת לי ודרך הדיבור לג'יפסי אני בעצם מזכירה לעצמי את מה שאני לפעמים שוכחת.

מגניב לא?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s