התחלתי עם בחור והייקום לא קרס לתוך עצמו

לפעמים אני הולכת ברחוב ומדמיינת שהוא טינדר ענק גדול ואני מסתכלת על בחורים וככה בראש שלי  מדמיינת איך אני מעבירה אותם ימינה או שמאלה. זה נורא כיף ומצחיק, פרקטי לא כל כך, אם יש יתרון אחד בולט לאתרי הכרויות זה שהם נותנים לך את כל הפרטים היבשים בפרצוף ואת יכולה לבחור, החסרון הבולט הוא שזה הופך אותנו למפונקים וביקורתיים אז נורא קל לפסול, לפעמים על שטויות. באתרי הכרויות את רואה תמונה, רגע שלא תמיד משקף את המציאות, במציאות את רואה את זה כמו שזה, בפרצוף.

באופן כללי אני חושבת שנשים פחות מתחילות, גם באתרי הכרויות זה ברור, רוב הנשים יחכו שהגבר ישלח להן הודעה, האחריות היא על הגבר, הוא המתחיל.

אז לפני כמה שבועות ראיתי אותו, ישבתי עם חבר ברחוב והוא בא להגיד לו שלום, וכמו בסרטים המצויירים הכל התמלא לבבות מסביב, הייקום עצר מלכת ומזה לעזאזל הדבר המושלם הזה? לא היה לי כלום ביד כי החבר המשותף הזה קקה, רק שהוא רווק ואת השם שלו, לצורך הבלוג נקרא לו בעלולי. סימנתי מטרה יצאתי לתחקיר ואנחנו נשים, כשאנחנו רוצות משהו באמת אף אחד לא יכול עלינו! 10 דקות מצאתי אותו בפייסבוק, שלחתי הודעה, חמודה כזו, כמוני וחיכיתי.

בואו נדבר לשניה על הלחכות הזה, נרצה או לא נרצה, אנחנו מחכות, לא עוצרות את החיים אבל מחכות, זה בכלל לא רלוונטי מה תגידו כשתתקשרו, אנחנו נחכה, נסנן אתכם כשתתקשרו אבל נחכה, בנות, נו.

בקיצור לבעלולי הזה לקח כמעט שבוע לענות לי, מסתבר שהוא לא כמוני גר בפייסלנד, פתאום קפצה הודעה בנייד, מדברת עם חברה, רואה היי, אמאל'ה, לא פותחת!

פותחת, אמר כן ! תכל'ס היה לי מאוד ברור שהוא יגיד כן, אי אפשר באמת להגיד לי לא,  ישבנו כבר באותו ערב, לבירה, עם כפכפים.

תתארו לכם להפגש עם מישהו כשאת באמת לא יודעת עליו שום דבר חוץ מהשם שלו ואת זה שהוא רווק, בשנת 2018 זו קצת הזייה. זה מעניין.

ישבנו לבירה, וכמו בסרטים המצויירים לאט לאט נזרקים חיצים ומנפצים את כל הלבבות, לפעמים הסיפור הרבה יותר שווה מהמציאות ובעלולי כמה שהוא מהמם מהר מאוד הבנתי שהוא לא יהיה בעלולי שלי. זכיתי להכיר אחלה בן אדם.

היום זה נראה לי העזה מטורפת ואומץ ענק, להתחיל עם בחור ככה סתם כי בא לי, זה לא תמיד היה ככה. אחרי שענני הלבבות התפזרו נזכרתי שפעם, לפני עידן האינטרנט, בימי הזליג המופלאים אף פעם לא חיכיתי שמישהו יתחיל איתי, אם מישהו מצא חן בעיניי פשוט התחלתי, משהו בדרך נדפק והפסקתי עם זה, אני חושבת שזה יושב אצלי על החוסר בטחון שמופיע לפעמים ועל מה הוא יגיד.

תכל'ס למי אכפת, מה שהוא חושב או יגיד זה שלו, זה לא קשור אליי, אני יודעת מה אני שווה וכבר מזמן הפסקתי לחפש לי גברים שיגידו לי את מה שאני כבר יודעת. אם הוא לא רואה את היופי שבהעזה הזו הוא גם לא יראה את היופי שבי.

מההתחלה היה לי ברור שאני אקבל כן אבל זה בכלל לא חשוב כי הוא יכל גם להגיד לא. מה שרלוונטי הוא שהרמתי את הראש, לא דפקתי חשבון לכלום ויצרתי לעצמי הזדמנות, כי מגיע לי, אהבה.

בנות, פשוט תתחילו ! ראיתן בחור חמוד, דברו, תעשו. הייקום לא קורס לתוך עצמו. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכן זה שהוא יגיד לא, זה פשוט אומר שהוא לא המכתוב שלכן. תצרו הזדמנות, לעצמכן, אתן כל כך טובות בזה בכל כך הרבה תחומים קחו את זה גם לאהבה.

ותתארו כמה נפלא זה הולך להיות, ההעזה הזו, זה היי ששום סם לא ייתן לכן. ההרגשה הזו של ליצור משהו בעצמך, בחיים שלך. ואחרון חביב, תעשו טובה אל תשכחו לתהנו כי לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בתוצאות שאנחנו שוכחים להנות מהדרך, והדרך שלי, נפלאה !

 

 

 

 

1 Comment

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s