זה רק געגוע קטן

הרבה זמן לא כתבתי, הפוסט הזה יושב בתיקייה כבר שבועות ארוכים ומחכה לתורו. לאט ובבטחה אני מתקרבת לכיוון ה – 100 ימים הראשונים, התהליך הזה מאתגר מאוד, בעיקר ריגשית והוא משליך על עוד מלא תחומים בחיים שבהם כל יום אני בוחרת מחדש, מקשיבה לקול הפנימי שלי. זו תקופה מרגשת ושמחה ועצובה וקשה ובעיקר מתגמלת בכל כך הרבה דברים שלפעמים אני מסתכלת על זה ואומרת וואווו ובזמן שהגוף מתחיל לקבל צורה אחרת כך גם הנפש.

יש לי עוד דרך ארוכה ועדיין זה לא פשוט להיפרד מהמשקל , אנחנו כבר חברים טובים, עברנו המון יחד, נלחמנו יחד ואהבנו יחד, הוא היה בשבילי חומת מגן, תירוץ לכל דבר כמעט ולכן ברור לי לגמרי שלחלקכם זה ישמע ממש מוזר אבל יש המון דברים שאני ממש אתגעגע אליהם בלהיות שמנה.

  1. הדבר שאני הכי אתגעגע אליו זה שאנשים היו קמים בשבילי באוטובוס/רכבת כי היו בטוחים שאני בהריון, זה נורא כיף במיוחד שכשאין מקום לשבת ובנסיעות ארוכות, תמיד ליטפתי את בטן השוקולד שלי ואמרתי תודה, כוס אומו עכשיו אני אצטרך להצטופף עם כולם.
  2. אני ממש אתגעגע לתעזבו אותי וקשה לי ואני לא יכולה, תכל'ס יותר כיף על הספה.
  3. לישון באלכסון.
  4. שיסגרו בשבילי את הרצועה בסנדל.
  5. לבגדים שלי, כבר קשה לי שהם מתחילים להיות גדולים, יש לי כאלה בגדים הורסים שהפרידה מהם כואבת במיוחד.
  6. לאפייה, לפחמימות ריקות והכי הרבה לקינוח של המסעדה האהובה עליי.
  7. לנוטלה, ביננו נוטלה זה החיים. נוטלה וכנאפה.
  8. למוכרות בחנויות למידות קטנות שאפילו לא התייחסו אליי, עם הפרצוף העקום שרק נתן לי יותר מוטיבציה big mistake, big.
  9. והכי חשוב אני ממש מתגעגעת ובטוחה שגם הוא מתגעגע אליי, האדם שהכי שמחתי לראות לפחות פעם בשבוע – השליח של הפיצה.
  10. למבטים ולהערות של אנשים שלא מכירים אותי בכלל, תכל'ס נתתם לי הרבה חומר לכתוב עליו.

ויש המון דברים שאני לא אתגעגע אליהם, לקושי שבלקום מהספה, לגרביונים שנקרעים, למחטב, לחנויות למידות גדולות, לכפלים ולבטן הנפוחה, לזה שנורא חם כל הזמן, אני לא אתגעגע לרופאים ואנשים בכלל שבטוחים שאני אומללה כי אני שמנה ולשאלה "חשבת לעשות ניתוח?", להתאמץ בכל דבר.

היום אני בעיקר סקרנית, לראות מה יהיה איך יהיה, בגוף מקבל צורה וזה כיף, עדיין אין לי תמונה לגמרי ברורה איך זה יראה בסוף, אולי כי לתהליך הזה אין באמת סוף, בלוג הבא ב 100 ימים אלא אם כן המרוקו יעלה לי לפני.

ועוד משפט, זה נורא כיף שפתאום כל המילים הרעות מפנות את מקומם ואם עד לפני שהתחלתי את התהליך רוב המילים ששמעתי היו תעשי דיאטה, באיזה חודש את? זה לא בריא ועוד מלא כאלה שכתבתי עליהם לא אחת ובמקומם נכנסות הרבה מילים טובות כמו: רזית, את נראית מצויין ואיזה יופי וכאלה, ובניגוד למילית הרעות שרק מורידות אלו מילים האלה נותנות כח ומוטיבציה.

2 Comments

להגיב על mali oren לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s