המתחזה?

אני אתחיל מהסוף. היום אני יודעת שזו לא אשמתי, היום אני יודעת שבסך הכל הייתי בחורה שהכירה בחור, שהקסים אותה, שהתאים לכל מה שהיא רצתה ולמרות שהיא ידעה מראש איך הסיפור הזה יגמר קיוותה בכל נימי ליבה שאולי יהיה לו סוף אחר.

עברו 5 שנים מאז שהסיפור שלי התחיל, 4 שנים מאז שזה התפוצץ לי בפרצוף, 4 שנים מאז שתחושות הבטן שלי קיבלו אישור עובדתי, מרגע שכבר לא יכולתי להתעלם. עברה בערך שנה וחצי מהפעם האחרונה שדיברנו בטלפון ושלושה חודשים מאז ההודעה האחרונה ממנו.

להגיד שהסיפור הזה מאחורי יהיה שקר, הסיפור הזה הפך אותי להרבה יותר חשדנית, הרבה יותר סגורה, הרבה פחות זורמת, כל גבר שמתחיל איתי מתחיל ממקום של שקרן ומה הוא מסתיר, ואולי במודע מאז אני בוחרת לעצמי בשנים האחרונות דוווקא את אלו שלא מתאימים לי, אני מצליחה ובמשך תקופה ארוכה נמנעתי מלצאת בכלל לדייטים.

הבלוג הזה בהרבה מקרים משמש לי לפסיכולוג, זה הסיפור שלקח לי הכי הרבה זמן לספר.

השבוע היה עוד פרק של "המתחזים", כל פעם שאני רואה את הפרקים על גברים שמתחזים זה מחזיר אותי לסיפור שלי, הנשים מדברות מתוך המסך והן אומרות את המילים שלי, הן מרגישות את מה שאני הרגשתי והן סוחבות איתן את מה שאני סוחבת עד היום.

ואז אני הולכת לתגובות של אנשים שם ורוב התגובות הן בסגנון "אני לא מבין איך נשים נופלות לזה?" "איך הן לא רואות"? ואני מבינה את זה כי עד היום שאני מסתכלת על זה אני גם לא מבינה, איך אני אישה אינטיליגנית שמבינה עיניין שיש לה היגיון בריא נפלה לסיפור הזה ולא בטעות ועד היום אני מסתובבת בתחושה שזה קרה למישהי אחרת. ואני רוצה לענות לאנשים האלה ולהגיד:

עד שלא תהיו שם לא תבינו, וזה לא שלא ראיתי, ראיתי ואמרתי ותמיד לכל שקר היה הסבר הגיוני וגם אם הבטן התהפכה כי ההסבר גם הרגיש שקר באמת שבכל נים בגופי רציתי להאמין, הייתי עיוורת, לא רציתי לראות, עד היום יש לי פינות שלא נסגרו שאני בטוחה שיש דרכים לסגור אותן ואני בוחרת שלא, בהתחלה זה היה מתוך פחד של מה אני עוד אני עלולה לגלות והיום זה כבר לא מעניין אותי. לכל הדבר הזה אין הסבר הגיוני ולנסות לחפש אותו יהיה בזבוז זמן.

חשוב לי לציין שאני לא יודעת כלום, אני לא יודעת אם הוא התחזה, אני יודעת שהבן אדם שקרן, זה מתבסס על עובדות, אני יודעת היום בדיעבד שהיו לזה המון סימנים, אני יודעת שיש המון דברים שתחושת הבטן שלי יודעת אבל הוכחשו שוב ושוב על ידו ואין שום הוכחה להם, אני יודעת על הבן אדם את מה שהוא סיפר ואני נוטה להאמין עד היום שחלק מהדברים היו אמת.

אני לא אספר פה את פרטי הסיפור שלי, הפרטים היבשים באמת מיותרים וזה לא המסר שאני רוצה להעביר פה.

בסופו של דבר בתוך הסיפורים האלה האישה יוצאת שבורה והגבר ממשיך, הוא ממשיך כי אלו החיים שלו ויש אנשים שהשקר אצלהם הופך לאמת, לקבל מהם סליחה או אמת זו בקשה לא הגיונית כי מבחינתם הם לא עשו שום דבר פסול, זה הבן אדם ממול שפירש את זה לא נכון ותכל'ס זה גם לא ייתן כלום.

אנשים לפעמים לא מבינים את גודל הטראומה, הגבר שעשה לי את זה בטוח לא הבין, גם כשהשקר קיבל אישור עובדתי ועימתתי אותו עם זה הוא לא הבין, הוא לא הבין מה זה עשה לנפש שלי, לבטחון העצמי שלי מול גברים, לתחושת הכשלון והפחדים שהתחילו לי בעקבות הסיפור הזה, על איך זה להרגיש כל כך מטומטמת ואיך זה מרגיש שעושים ממך צחוק ועל איך שלוקחים ממך תקופה בחיים שיכלה להיות לגמרי אחרת ועל כמה במשך חודשים ארוכים התביישתי וכעסתי על עצמי שלא הקשבתי לתחושת הבטן שלי, שלא הערכתי את עצמי מספיק ושהסתפקתי בכל כך מעט והדבר הכי נורא שהם עושים זה לתת לך את התחושה שאת זו שלא קראת את הסיטואציה נכון ולכן זו אשמתך.

אני כבר לא כועסת ואני תמיד אומרת שחבל שהסיפור הזה לא קרה לפני עשר שנים ויותר כי עם כל הכאב שחוויתי וזה כאב שאני לא מאחלת לאף אחד אני שמחה שהוא קרה, לקח זמן אבל הבטחון שלי חזר, הקול שלי חזר, הסיפור הזה גרם לי להבין בדיוק מה אני כן רוצה, מה כן מגיע לי, הוא גרם לי לא לפחד לשאול שאלות ולחקור ולבקש הוכחות ולדאוג לעצמי, גם אם לפעמים אני יוצאת גם מטומטמת והדבר הכי חשוב שהוא לימד אותי הוא להקשיב לתחושת הבטן שלי, אם משהו עולה לי זה לא סתם וזה לא תמיד קשור אליי ולפחדים שלי כי אם זה עלה לי מול אדם אחד ולא אחר כנראה שיש לזה סיבה.

היום, בפעם הראשונה הצלחתי לפתוח את אלבום "פראג" שהיה מוחבא בתיקייה במחשב, ולהסתכל על מעט התמונות שהיו לנו יחד, הצלחתי להקשיב ולהנות מהשיר שמזכיר לי אותו.

יש המון שאלות שאני לא אקבל עליהם תשובה והעיקרית שבהם היא "למה?", למה מכל הנשים בחרת בי? למה דווקא בנקודה הזו בחיים? ומה לעזאזל יצא לך מזה שפצעת נפש?

אני יודעת שהוא עוקב ואני יודעת שמתישהו הבלוג הזה יגיע אליו וחשבתי לעצמי אם היום אפגוש אותו חוץ מתחושת הגועל מה ארצה להגיד לו, אז אני אגיד לו קודם תודה, תודה על שיעור לחיים, שיחקת אותה, הצלחת לעבוד עליי.

היום אני סולחת לו, ממש על הכל, למען האמת לסלוח לו היה הדבר הקל, זה מי שהוא, הוא חי בעולם מלא שקרים, שקרים שהוא מאמין להם, הוא עובד בלשקר. וסלחתי לו כי בסופו של דבר בן אדם שמתנהג בצורה כזו הוא מסכן וכנראה קרה לו משהו בחיים ממש נורא שלימד אותו שדרך השקרים זו הדרך היחידה לשרוד ולקבל אהבה וזה עצוב ממש ואותי לימדו שאת המסכנים יש לחבק.

לעומת זאת , לסלוח לעצמי היה הרבה יותר קשה ועד היום יש פעמים שהסליחה לי הולכת לאיבוד, לסלוח לעצמי,על כל מה שקרה, על כל מה שעשיתי והייתי בזמן ההוא, אני יודעת שאני יותר חכמה מזה, ההסיפור הזה הוא חלק בחיים שלי, כן יצאתי מטומטמת אבל גם זה מותר לפעמים, קרו לי המון דברים בחיים שעזרו לי לעצב את האישיות שלי לאישה שאני היום, אישה שאני מאוד גאה ואוהבת וזה רק אחד מהם.

ולנשים מהתכנית וגם לי אני רוצה להגיד עוד משהו, הכל יהיה בסדר, למעשה הכל ממש כבר בסדר, שרדנו כדי לספר, למדנו מלא, אנחנו נשים טובות שבסך הכל רצו אהבה, ואנחנו נמצא אותה, בזמן שלה וזה יהיה עם גבר שיחבק את הפינה הכואבת הזו וייתן לנו את כל מה שאנחנו רוצות, וזה יהיה מדוייק ושווה את הכל, אני באמת מאמינה.

1 Comment

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s